בסתיו של השנה שעברה נפגשנו כי רובוט חדש עמד להיכנס בכורים הגרעיניים הפגועים בפוקושימה כדי לאסוף מידע נוסף ולסייע בפירוק תחנת הכוח הגרעינית.
היום יש לנו כמה חדשות מייאשות, כמו רובוטים שנשלחו למצוא דלק רדיואקטיבי בכורים הגרעיניים של פוקושימה הם "מתו". "מוות קרח" תת קרקעי הוא הרעיון למנוע ממי זיהום וזו עדיין לא הושלמה. הרשויות אינן יודעות לנהל את המים הרדיואקטיביים המאוחסנים במספר טנקים ברחבי האתר.
לפני חמש שנים, אחת מרעידות האדמה הקשות ביותר בהיסטוריה הרים צונאמי באוקיאנוס בגובה 10 מטרים היא התנגשה בתחנת הכוח הגרעינית וגרמה לתאונות גרעיניות מרובות. כ -19.000 איש מתו ו- 160.000 איבדו את בתיהם ואת שכונותיהם.
היום, כפי שדיברנו לפני כמה ימים, קרינה במפעל פוקושימה עדיין כה חזקה שאי אפשר היה להיכנס פנימה כדי למצוא ולהסיר את מוטות הדלק המומסים המסוכנים.
טפקו (טוקיו אלקטריק פאוור קו), המפעילה את המפעל, עשתה התקדמות מסוימת, כמו הוצאת מאות מוטות דלק באחד הבניינים שנפגעו. אך הטכנולוגיה הדרושה לקביעת מיקום מוטות הדלק המומס בשלושת הכורים האחרים במפעל טרם פותחה.
איש אינו יודע היכן הם נמצאים וזה החלק המסוכן ביותר של הצמח לבני אדם, ולכן Tepco פיתחה רובוטים, שיכולים לשחות מתחת למים ולהימנע ממכשולים מסוימים במנהרות פגועות.
הבעיה היא שכאשר הם מתקרבים לכורים, קרינה הורסת להם את החיווט ו"הורגת "אותם להפוך אותם לחפצים חסרי תועלת. זה לוקח שנתיים לפתח רובוט אחד לכל אחד מהצמחים.
והבעיה החמורה האחרת היא ש כורים ממשיכים "לדמם" קרינה למי תהום ובמקביל לאוקיאנוס השקט. זה היה המקרה כבר 5 שנים ואין לו פיתרון רגעי. אם כי מה שהושג הוא שהדלפות הסתיימו מאז הוקמה חומה סביב קו החוף בסמוך למקום בו נמצאים הכורים.
הם לא אומרים שיש את ההדלפות חדל לחלוטין אך הם הצטמצמו במידה ניכרת. נקווה שזה ככה.