באיחוד האירופי מושגת הסכם לפליטת גז

פליטת גזי חממה

על מנת להילחם בשינויי האקלים עלו הסכמים ורעיונות רבים להפחתת פליטת גזי החממה. עם ה הסכם פריז כל המדינות שנמצאות בתוכן ינסו להפחית את פליטת ה- CO2 עד 2050.

מועצת השרים לאיכות הסביבה של האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) הגיעה לעמדה משותפת לבצע רפורמה במערכת המסחר בפליטות האיחוד האירופי (ETS) לתקופה 2021-2030. מה הם ייצאו מזה?

חבילת חקיקה להפחתת פליטות

שרי איכות הסביבה של האיחוד האירופי

מאז חתימת הסכם פריז בדצמבר 2015 הוסדרו ונחקרו דרכים להפחתת פליטת גזי החממה מבלי להאט את הכלכלה והתפתחותן של מדינות. אם מוסדות הקהילה מצליחים להגיע להסכמה סופית, היא תהפוך לחבילת החקיקה הגדולה הראשונה שתבלום את השפעות ההתחממות הגלובלית. חבילת חקיקה זו מחייבת את האיחוד האירופי להפחית את הפליטות ב -43% בהשוואה לשנת 2005.

ההסכם הזה בין שרי הסביבה שאומץ היום בבריסל, היה מגובה על ידי 19 מדינות. מיגל אריאס קנטה, נציב אירופה לפעילות אנרגיה ואקלים, הדגיש כי ה- ETS הוא בסיס המדיניות במאבק נגד שינויי האקלים. הוא גם הדגיש את חשיבות ההסכם הזה, שהושג בעיצומם של תקופות בהן מדיניות הסביבה עוברת שינויים וכי יש להעריך את המאמץ שנעשה.

כיצד פועל ה- ETS?

סחר בזכויות פליטה

ה- ETS פועל מאז 2005 והיא המערכת הראשונה בעולם השולטת על פליטת מזהמים לאטמוספירה על ידי מדינות. עד היום זו מערכת בקרת הפליטה המקיפה והמקיפה ביותר שיש. על מנת להשיג איזון בפליטות ולהפחית את ההשפעות על האקלים, יש לבצע רפורמה ב- ETS זה מבלי שחברות תעשייתיות יעברו את ייצורן מחוץ לאיחוד האירופי.

ה- ETS מהווה 40% מפליטת גזי החממה באיחוד האירופי והוא חל על 11.000 מפעלי תעשייה עתירי אנרגיה, יצרני אנרגיה וחברות תעופה, כך שכל מדינה מעניקה היתרי פליטה לכל מפעל, בעוד שהגבולות יוחמרו בהדרגה.

לכן, על מנת להישאר בצד ולסייע בהפחתת פליטת גזי החממה, חברות יכולות לבחור להשקיע חלק מהכנסותיהן בטכנולוגיות נקיות שאינן מזהמות, כמו אנרגיה מתחדשת, או לקנות זכויות פליטה בשוק למדינות שאינן פולטים את הגזים שלהם.

באופן אישי, זה מהלך קצת אירוני. אם היא נועדה להפחית את הפליטות הגלובליות ואנחנו מתחילים לקנות זכויות פליטה ממדינות אחרות, כמות הגזים שנוכל להפסיק לפלוט מצטמצמת, והרי, הכל יישאר על כנו. מדינות עם יותר פליטות יהיו בעלות יותר פעילות כלכלית ויותר עושר, ומנגד, מדינות שאינן פולטות את הגזים שלהן יהיו מוגבלות בצמיחתן הכלכלית.

כמובן, ראוי להזכיר גם את העובדה שהיום, מזהם יותר אין פירושו שיש פיתוח כלכלי טוב יותר. במדינות מפותחות שהטכנולוגיה הנקייה והאנרגיה המתחדשת שלה פורחת ומתקדמת, הן יכולות להגדיל את פעילותן הכלכלית ואת התוצר במדינה ללא צורך בפליטת גזי חממה לאטמוספירה או שימוש בדלקים מאובנים בפעילותן התעשייתית.

הביקוש לשמן יורד ואיתו המחירים

הביקוש לנפט מצטמצם

מחיר זכויות הפליטה בסביבות 25 יורו לכל טון CO2 שאנחנו פולטים לאטמוספרה. עם זאת, עם התפתחות האנרגיות האלטרנטיביות, השימוש בדלקים מאובנים מצטמצם ולכן, עם ירידת הביקוש, המחירים יורדים. יתר על כן, ירידת מחירים זו מיוחסת גם למשבר הכלכלי. המשמעות היא שהמחירים הופחתו עד כדי כך שזכות הפליטה ב -2016 זה היה שווה רק 4 יורו לטון.

שלושת המוסדות צפויים להגיע להסכם לפני הקיץ לשינוי מערכת שנועדה להילחם בגידול גזי החממה וכי האיחוד האירופי יכול לעמוד ביעדי האקלים שלו.


השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.