אנרגיה מימית באירופה

אירופה הוא אזור העולם עם קיבולת מותקנת גדולה יותר של ייצור הידרואלקטרי, על פי הדו"ח האחרון של הנתונים הזמינים מה- האגודה הבינלאומית להיפטר אנרגיה. הדו"ח אומר כי האיחוד האירופי מהווה כ -260 GW מההערכה הכוללת העולמית של 860-950 GW לייצור הידרואלקטרי.

אזורים אחרים מופיעים בדו"ח באופן בולט, כולל מזרח אירופה. תשומת לב רבה הופנתה לאזור זה, המפתח במהירות את מקורות המים שלו וצפוי להיות העולם עם רמת הפריסה הגבוהה ביותר בשלוש השנים הבאות. למעשה, סין, המובילה את מזרח אסיה בפיתוח הידרואלקטרי, עולה על ארה"ב כמדינה עם הקיבולת המותקנת הגדולה ביותר. גם דרום אמריקה מתפתחת במהירות. בנוסף, IHA מעריך שיש קיבולת 127 עד 150 GW צבירה נשאבת גלובלית, ושוק הצבירה השאוב צפוי יגדל ב 60% במשך חמש השנים הבאות.

באופן כללי, מפעלי הידרואלקטריים גדולים צמחו במתינות באחוזים בשנת 2009, על פי האחרונה דוח REN-21 של המצב העולמי של אנרגיות מתחדשות. התרחבות זו של 3% בולטת בשל בגרותו של הכוח ההידרואלקטרי ובסיסו הגדול. בעוד שההזמנות לציוד הידרואלקטרי צנחו בשנים 2009 ו -2010 לעומת שנת 2008, ההזמנות המוקדמות לשנת 2011 עלו לעליית הציפיות לפיהן ההזמנות הממוצעות לשנות העשרים יעלו על זו של שנות האלפיים.

למרות זאת, דו"ח REN-21 מציין כי קיבולת הידרו-אלקטרית של 31 GW שנוספה בשנת 2009, יצרה גידול בסך הקיבולת הכוללת של כל תחומי האנרגיה המתחדשת. שנייה רק ​​לאנרגיית הרוח. בנוסף, בארה"ב הושקעו 40-45 מיליארד דולר במפעלים הידרואלקטריים גדולים לאורך כל השנה.

בשווקים מפותחים, כמו אירופה, שבה מתקנים הידרואלקטריים רבים הם בני 30 או 40, הפעילות התמקדה בחידוש הרישיונות וההסבה מחדש, כמו גם בתוספת ייצור בסכרים קיימים, מסכם הדו"ח. מגמה זו נתמכת בבירור על ידי פעילות השוק שנראתה בשנים 2009 ו -2010, וכפי שמראה דו"ח זה, כמה שווקים הופכים למוקדים מקומיים.

מקור: רן 21


2 תגובות, השאר את שלך

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.

  1.   כריסטובל דל סיד דיג'ו

    מכיוון שאם יש לנו מקורות אחרים, הם לא משמשים ומכיוון שהבנקים המממנים לא חושבים על החלופות הללו, פנמה מפתחת פרויקטים שבהם יערות פינוי וכל הביומסה נזרקת או קבורה, כלומר, אין מטרה עם כולם חומר זה באלפי טונות (כיום יש טכנולוגיות שמאפשרות לנו לנצל זאת) ובכל זאת יש לנו משרד לאיכות הסביבה. אנחנו צריכים לקיים תוכניות למקרי תנאי מגפה (שיטפונות, שריפות) לחקלאות (דשנים), אני חושב שאנחנו משתמשים רק בדרך הקלה ביותר.

  2.   קלבר דיג'ו

    פנמה, בהיותה מדינה קטנה בהרחבה טריטוריאלית וגדולה בכלכלה ופיתוח עם מעט אפשרויות של אנרגיה הידרואלקטרית, עשויה להיות בעמדת חסרון בעניין זה בהשוואה למדינות השכנות במרכז אמריקה, אך אני חושב שיש להן את הפיתרון בקצות אצבעותיהן, הן לא צריכים לבנות תשתית לייצור אנרגיה חשמלית, עם קצת דמיון ומבט לעתיד בנחישות, הם יכולים לייבא אנרגיה הידרואלקטרית זולה מאקוודור דרך קולומביה מכיוון שאני מבין שיש קשר בין פנמה לקולומביה ובין אקוודור לקולומביה. ובכך השימוש ברשתות החשמל קולומביאני - חשמל חשמלי אקוודורי זורם בצורה חלקה לפנמה וכך לפנמה תהיה הביטחון שיש מספיק כוח חשמלי למשך שנים רבות, אני מתאר לעצמי שעם ראייה חיובית קטנה, ניתן לתת חשמל לכל מרכז אמריקה: עזרה זולה ולא מזהמת לכדור הארץ ולהתפתחות מדינות מרכז אמריקה.