חיים שימושיים של טכנולוגיה לייצור אנרגיה

המקורות של אנרגיות מתחדשות וקונבנציונאליות זקוקות לטכנולוגיה שהופכת מסוימות - משאבים טבעיים en כוח וחשמל.

אורך החיים הכלכלי של טכנולוגיה זו הוא היבט חשוב מאוד להערכת התועלת-תועלת שתהיה לה בטווח הקצר והארוך, כמו גם אם שווה להשקיע במקור מסוים יותר מאשר באחר.

הן ברמה התעשייתית והן ברמה המקומית, נוח לדעת את חיי השימוש של כל אחד מהם וכן את רמת הזיהום שהוא מייצר:

פאנל סולארי פוטו-וולטאי: בערך 20 עד 30 שנה, תלוי בסוג המודול המשתמש בלוחות.

טורבינת רוח או טורבינת רוח יבשתית: טכנולוגיה זו נמשכת כ -20 שנה עם הוצאות תחזוקה מועטות.

טורבינת רוח יבשתית או טורבינת רוח: הטורבינות האלה חזקות יותר מהיבשות, מכיוון שתנאי האקלים בים קשים ולכן עליהם להיות עמידים יותר בכדי להגיע ל -20 שנות חיים.

תחנת כוח מופעלת פחם: בין 25 שנים ל -40 שנה, תלוי בגיל הצמח שכן לחדשים יותר יש תוחלת חיים גדולה יותר מהזקנים.

תחנת כוח אטומית או גרעיניתלתחנות כוח גרעיניות יש חיים של 40 שנה אך עם תחזוקה ניתן להאריך אותה עוד כמה שנים.

תחנות כוח הידרואלקטריות: סוג זה של צמח הוא בעל אורך חיים משתנה מאוד שיכול להיות 30, 60,45, 150 ו -XNUMX שנה. זה יהיה תלוי בסוג הסכר ובבנייה, בגודל ובמשתנים סביבתיים אחרים כמו שקיעה וסחף שיכולים להפחית את חיי השימוש שלו ביותר ממחצית.

נתונים אלה מחושבים על ידי היצרנים והבנאים, הם משוערים תוך התחשבות בחומרים, בלאי הרכיבים עקב השימוש ומשתנים אחרים. כאשר מגדירים אורך חיים כלכלי, מתייחסת ליכולת לייצר אנרגיה בעלות כלכלית מקובלת.

חיי התועלת של הטכנולוגיה לא תמיד זהים לחיים השימושיים הכלכליים של אותה טכנולוגיה שכן לפעמים היא אינה חופפת. הטכנולוגיה או הקונסטרוקציות עומדות אך אינן רווחיות כלכלית.